הצבת גבולות לילדים (חלק ראשון)

הצבת גבולות היא נושא שהורים רבים מתחבטים בו. פעמים רבות יש הורה אחד יותר "רך/ותרן" והורה שני הדורש יותר הצבת גבולות עבור הילדים. פעמים רבות הנושא אף יוצר חיכוכים בין ההורים. ישנם הורים שמציבים גבולות רבים מדי וכאלו שלא מצליחים להציב גבול בצורה יעילה או הורים שמזיזים את הגבול מחדש בכל פעם.

לפניכם סקירה על הצבת גבולות לילדים, חשיבותם, עשה ואל תעשה ובאיזה אופן תציבו גבול.

ילדים זקוקים לגבולות, הם משגשגים במקומות בהם יש גבולות ברורים בכמות ובמידה נאותה: הגבולות צריכים להיות כאלו שמאפשרים מספיק חופש פעולה לילד, ויחד עם זאת עליהם להיות ברורים ומובנים לילד.

כל הורה בוחר איפה מציבים את הגבול ועל מה. יש משפחות בהן יש גבולות רבים מדי ויש כאלו בהן כמעט ולא מציבים גבולות, או שמציבים גבולות בצורה שאינה יעילה.

בשני המקרים, עלול להיווצר מצב הפוך מהרצוי. כאשר הורים מציבים גבולות רבים מדי וסגנון ההורות שלהם נוקשה, נוצר מצב בו אין לילד מספיק מקום לביטוי עצמי, אין חופש פעולה או עידוד לעצמאות. במקרים אלו, הילד ימצא דרכים אחרות לבטא את עצמו, לרוב באופן שלילי. הילד יפגין התנגדויות רבות, בכי וצעקות סביב דרישה או בקשה של ההורה, חוסר רצון לשתף פעולה, התקפי זעם, בכיינות מרובה וכיו"ב.

ילדים זקוקים לגבולות, הם משגשגים במקומות בהם יש גבולות ברורים בכמות ובמידה נאותה: הגבולות צריכם להיות כאלו שמאפשרים מספיק חופש פעולה לילד, ויחד עם זאת עליהם להיות ברורים ומובנים לילד.

כאשר ההורים לא מציבים גבולות, או מציבים גבולות בצורה לא יעילה (למשל מציבים גבול ולא עומדים בו), עשוי להיווצר מצב עם קשיים דומים. ההורים יתקלו בחוסר שיתוף פעולה מצד הילד כאשר מתבקש לכך, תחושה של הילד כי מגיע לו הכל וכאשר הוא לא מקבל זאת נחווה מצדו של הילד כעס, בכי, הרסנות, אלימות וכיו"ב. נראה מצב בו הילד לא מכבד את ההורה ואת בקשותיו מהילד, דבר שעשוי להתפרש אצל ההורה כזלזול או חוצפנות.

חשיבותם של גבולות עבור ילדים

כאשר אתם כהורים תציבו גבולות ברורים, ברי קיום וגם תאכפו אותם, חיי המשפחה, התקשורת ביניכם והאווירה בבית יכולים להראות אחרת לגמרי במהרה.

ישנה חשיבות רבה לעמוד מאחורי הגבול שהצבת לילד. כאשר אתם מציבים גבול ואז חוזרים בכם או משנים הגבול שהצבתם בהתחלה, הילד מקבל מסר מבלבל.

כמה פעמים ראיתי הורים מאיימים על ילדיהם המשתוללים כי אם לא יתנהגו כראוי הם הולכים הביתה, הילדים ממשיכים בהשתוללותם וההורה נשאר נטוע במקומו חסר אונים ולא באמת הולכים הביתה. האם הסיטואציה מוכרת לכם?

אלו בדיוק המקרים בהם הורים מאיימים או מציבים גבול ולא באמת עומדים בו. מעטים ההורים שבאמת גודעים את ההשתוללות של הילדים והולכים הביתה. וכתוצאה מכך במקרים מסוג אלו הילד לומד שההורה לא באמת עושה את מה שהוא אומר שהוא יעשה. בעקבות כך הילד גם לא ייקח ברצינות את הגבול/איום בפעם הבאה שההורה משמיע אותו.

מה קורה כשאתם מציבים גבול או מאיימים ולא מקיימים?

1. הילד לומד כי ההורים לא תמיד עושים את מה שהם אומרים, וכשאר אתם מעוניינם להשיג סמכות הורית, זה לא המסר שאתם רוצים להעביר לילדכם. זאת ועוד, זהו לא מסר אותו אתם מעוניינים להעביר לילד שלכם להמשך חייו: שמבוגרים לא עומדים מאחורי המילים שלהם, וכך גם הוא כמבוגר לא בהכרח יעמוד מאחורי דבריו.

2. הילד מבין שלא ברור איך ההורה יתנהג בכל פעם, כי אין עקביות. פעם אחת ההורה הציב גבול, הילד התנהג בצורה מסויימת וההורה אכף את הגבול. ובפעם אחרת ההורה הציב גבול, הילד התנהג באותו אופן, אך ההורה לא עמד בגבול שהציב, שינה או הגמיש אותו ובפועל לא באמת אכף את הגבול שהציב.

3. הילד לומד כי אינכם עומדים על שלכם ומבטלים את עצמכם מולו ומול רצונו. ילד שמקבל את המסר הזה, אולי לא יצליח ללמוד לעמוד על שלו מול אחרים. מלבד זאת, תפקידם של הורים להשרות תחושת ביטחון עבור ילדיהם. כיצד יכול ילד להרגיש בטוח בעולם כאשר ההורה מבטל עצמו מולו (והוא קטן מול מבוגרים), כיצד ירגיש בטוח כאשר כל האחריות עוברת אליו (כי הוא החליט מה עושים, כי הוא בכה והוריו שינו את דעתם). במצב מסוג זה הסמכות נמצאת אצל הילד ולא אצל ההורה, אחריות רבה זו לא תורמת לתחושת ביטחון אצל ילדים.

נקודות חשובות לתשומת לב כאשר מציבים גבולות לילדים

1. חשוב לא להשאיר את הילד בוואקום של "כלום/לא" כאשר אתם מציבים גבול: הצבתם גבול, אמרתם "לא" על משהו, תגידו לו מתי כן יהיה אפשר, או מה כן אפשרי במקום מה שאסרתם. חשוב לא להשאיר את ילדכם רק עם האמירה "לא", כי הוא לא יודע מה "כן", וכאשר יש רק אמירת לא, הוא נשאר במבוי סתום.

2. סיבה ברורה להצבת גבול שאתם יכולים להסביר לעצמכם. כך הילד יוכל גם כן להבין את הגבול. כאשר אתם מציבים גבול שרירותי, אולי מתוך כעס, בלבול או בהלה, ולא יכולים להסביר את ההגיון של הגבול לעצמכם, כך גם לא תוכלו להסביר את הסיבה לגבול לילדכם.

3. שימו לב כי הורים שמציבים גבולות רבים ודורשים מהילד התנהגויות מסויימות, אינם שמים לב כי באופן זה הם מהווים מודל שלילי של חוסר כבוד לאחר ולגבולות שהאחר מציב. למשל הורה שמתערב לילד במשהו שהוא מעוניין ומבקש לעשות לבדו (למשל לנעול נעליים), או ילד שלא רוצה לחבק את סבתא שבאה לבקר, אך ההורה לא מתייחס לכך ודורש שיתן חיבוק לסבתא.

4. קושי בהשגת שיתוף פעולה מצד הילד עשוי להוביל לסגנון הורות בה יש הצבת תנאים מרובה. (למשל אם תאכל איתנו ארוחת ערב, אז תוכל לראות טלוויזיה. אחרי שתעשה שעורי בית, תוכל לאכול חטיף). בצורה זו תתקשו להשיג שיתוף פעולה מצד הילד לאורך זמן, ובסופו של דבר הוא יחפש מקומות אחרים למרוד בהם.

חשוב לזכור כי הצבת גבול צריכה להגיע מתוך הכרות עם הילד, עם צרכיו ויכולותיו. אל תציבו גבולות שאתם או הילד לא יכולים לעמוד בהם ולקיימם. הצבת גבולות כדאי שתהייה מושתת על כבוד ההדדי, שיח ושותפות ולא על כוחניות או חשש מאיבוד הסמכות ההורית או היכולת לשלוט על ילדכם.