תפקיד וחשיבות המשחק אצל ילדים

המשחק הוא מהותי עבור ילדים – הם עסוקים בו כל הזמן ועד שהם נפרדים ממנו הוא חייהם.

משחק מאפשר לילדים לחוות, לעבד, להתנסות ולהביא לידי ביטוי חיצוני את עולמם הפנימי ולפתח הבנה רגשית.

באמצעות משחק ילד יכול לשחזר ולחוות מחדש אירועים שונים מחייו, כאשר בניגוד למצב במציאות, במשחק הוא המחליט, המתכנן המבצע והשולט באירועים ובתוצאותיהם. כך באמצעות המשחק, הילד מסוגל להתמודד ביעילות רבה יותר עם מצבים דומים במציאות.

בעת משחק הילד יכול לבטא ולפרוק רגשות שונים, גם כאלו "אסורים" במציאות ולעסוק בקונפליקטים פנימיים, כמו תוקפנות, כעס, חרדות, מוות, פחדים, מיניות וכיו"ב.

דרך משחק ילד יכול לבטא משאלות כמוסות שאינן ברות הגשמה במציאות, כמו "השמדת" האח הקטן שנולד, או להגשים משאלת לב להיות חזק וכל יכול, לפגוע באחר, להרוס ולהשמיד, להיות הקובע והמחליט הבלעדי בחייו וכך מאפשר לילד לשמור על איזון רגשי.

כאשר ילד פורק רגש תוך כדי משחק, משהו בעולמו הפנימי משתחרר ובא לידי ביטוי, ישנה הקלה רגשית ואז הילד לא חייב להתנהג את הרגש במציאות כי הוא קיבל ביטוי במשחק.

כאשר ילד פורק רגש תוך כדי משחק, משהו בעולמו הפנימי משתחרר ובא לידי ביטוי, ישנה הקלה רגשית ואז הילד לא חייב להתנהג את הרגש במציאות כי הוא קיבל ביטוי במשחק.

כאשר ההורים לא מציבים גבולות, או מציבים גבולות בצורה לא יעילה (למשל מציבים גבול ולא עומדים בו, מציבים גבולות קיצוניים) עשוי להיווצר מצב עם קשיים דומים. ההורים יתקלו בחוסר שיתוף פעולה מצד הילד כאשר מתבקש לכך, תחושה של הילד כי מגיע לו הכל וכאשר הוא לא מקבל זאת נחווה מצדו של הילד כעס, בכי, הרסנות, אלימות וכיו"ב. נראה מצב בו הילד לא מכבד את ההורה ואת בקשותיו מהילד, דבר שעשוי להתפרש אצל ההורה כזלזול או חוצפה.

משחק ותיאוריות התפתחות

ישנן תיאוריות התפתחות רבות המתייחסות להתפתחות וחשיבות המשחק אצל ילדים, תיאוריות אלו שמות דגש על התפתחות הילד והתפתחות עולמו הרגשי והחברתי הבא לידי ביטוי בעת משחק.

ז'אן פיאז'ה, סבר כי באמצעות משחק הילד מתאים את המציאות למה שהוא רוצה על פי צרכיו ודמיונו. וזאת לעומת המצב במציאות שבה לילד אין שליטה על מה שקורה לו.

דונלד ויניקוט התייחס אל המשחק כאל מרחב ביניים – המרחב בין העולם החיצוני (המציאות) לבין העולם הפנימי של הילד. במרחב זה הילד יכול לנוע בין המציאות של חייו לבין העולם הדמיוני והפנטזיות שלו.

ורג'יניה אקסליין, מחלוצות הטיפול במשחק, התייחסה אל המשחק בחדר הטיפול ככזה המבטא את עולמו של הילד, ונקטה בגישה לא מכוונת, על מנת לקבל תמונה מלאה על הילד, על עולמו ועל התכנים המעסיקים אותו, אשר אותם הוא מבטא בעת משחק.

גישות שונות עם דגשים שונים, אך הליבה שלהן זהה, בעת משחק הילד מבטא תכנים שונים הקשורים לחייו ולעולמו הרגשי והפנימי.

משחק וחשיבותו להתפתחות ילדים

כמו דברים רבים אצל ילדים, גם המשחק מתפתח בשלבים בהתאם לגיל, להתפתחות המוטורית, הרגשית והחברתית:

משחק פונקציונלי – החל מגיל 3-4 חודשים עד גיל שנתיים

השלב הראשוני של משחק מופיע אצל ילדים כבר סביב גיל 4 חודשים. התינוק לומד לשחק עם חפצים באמצעות ידיו, דופק חפצים ומשמעי צלילים שונים, מכניס אל פיו וחוקר דרכו מרקמים שונים. מה שמעניין את התינוק הוא התנועה הנוצרת מפעולותיו, הצלילים והמרקמים. התינוק חוזר על אותן פעולות פעמים רבות וכך הוא לומד ומתאמן על היכולת שלו להבחין בין הצלילים השונים, מאמן את השליטה בידיו, את תכנון התנועה והתיאום בין העין ליד.

מבחינה רגשית משחק מסוג זה מפתח הנאה ואת תחילתה של הבנה אצל התינוק לגבי יכולותיו. מבחינה קוגניטיבית, התינוק לומד באמצעות המשחק ובתיווך של הדמות המטפלת מה הוא עושה (אתה דופק, אתה מרעיש, כיף לך, אתה שמח, זה עושה רעש, זה מצלצל, זה מנגן וכיו"ב), כמו כן, דרך משחק זה הקשר בין התינוק להורה/למטפל, הולך ומעמיק.

משחק קונסטרוקטיבי – גיל 2-3

לאחר שהתינוק השיג שליטה יחסית בגופו וגפיו הוא מתחיל לשחק משחק יותר מתוכנן. הוא מתחיל ללמוד מה ביכולתו לעשות, למשל לבנות מגדל מקוביות, או להכניס חפצים אל תוך כלי ולהוציאם. משחק מסוג זה עוסק בבניה, הרכבות למינהן, פאזלים וכיו"ב. זהו משחק שבסופו ישנה תוצאה להתסכל עליה (תראי אימא בניתי מגדל, עשיתי ערימה, הרכבתי פאזל, הכנסתי הכל לקופסא וכיו"ב).

סוג משחק זה תורם ללמידה והתפתחות קוגנטיבית (למשל לצורך בנית מגדל צריך לשים למטה קוביות גדולות ולמעלה קוביות קטנות יותר, לומד כמויות, גדלים מצבים וכו'). תורם להתפתחות מוטורית (להניח את הקוביות בעדינות בראש המגדל בלי להפילו, או הצורך לדייק בעת חיבור חלקי הפאזל או התאמת צורות), תורם להתפתחות רגשית (חוויה של הצלחה, של גאווה ממשהו שיצר בעצמו) וגם תורם להתפחות חברתית כי בשלב זה כבר אפשר לבנות יחד וללמוד איך משחקים יחדיו בשיתוף פעולה.

משחק סימבולי – גיל 2.5-6

משחקי כאילו: אני אופה עוגה, עושה מסיבת יומולדת, נעשה מפגש כמו בגן, נשחק באימא וילד. במשחק מסוג זה משתמשים בדמיון וביכולת הסמלה, למשל להשתמש בקופסא כמו מזוודה, או כאילו היא תוף או בית.

באמצעות משחק זה הילד לומד לשחק תפקידים שונים בחייו (אימא, אבא, רופא, מוכר בחנות וכו') ויכול להביע ולעסוק בתכנים המעסיקים את עולמו הפנימי, כמו גם לעבד תכנים מעולמו הרגשי. בנוסף, במשחק מסוג זה הילד לומד לשחק עם האחר, לפתור קונפליקטים חברתיים העולים מתוך המשחק והמפגש עם האחר ורצונותיו. הילד לומד שיתוף פעולה, התחשבות ורגישות אל האחר וכיו"ב.

המשחק הסימבולי מתחלק לשניים:

משחק דרמטי

משחק חיקוי של פעולות ודפוסי התנהגות של מבוגרים משמעותיים.

באמצעות משחקים אלו, הילד מפנים דפוסי התנהגות לחווית העצמי שלו ומזדהה עימם.

הילד עוסק בפעולות חיקוי כמו לדבר בטלפון, לנקות את הרצפה, לבשל וכיו"ב.

מלבד חיקוי מבוגרים, הילד מחקה גם בעלי חיים ואובייקטים דוממים ונעזר בהם לביטוי צרכים שאינם נורמטיביים, למשל ילד מלקק מהרצפה ככלב, בעוד שליקוק מהרצפה כילד הוא דבר שאינו מקובל, או ילד שנאסר עליו להרעיש, יחקה צלילים של טקרטור או פיצוצים למינהם במקום הקמת רעש סתמי. מבוגרים יתפסו התנהגות כזו פעמים רבות כמניפולטיבית/תחמנית, כאשר בעצם הילד נמצא בעולם אחר מבחינת החוויה שלו.

משחק סוציו - דרמטי

הילד משכלל את המשחק הסימבולי והופך למשחק דרמטי, מתנסה במשחקי תפקידים של דמויות שונות. משחק זה כולל ילד ואולי אדם נוסף (או יותר), ישנה חלוקת תפקידים על פי החלטם. דרך משחק זה הילד לומד להסתגל למצבים חברתיים. במשחק דרמטי הילד יכול להתמודד עם מצבים מחייו באמצעות המשחק, מצבים קונפליקטואליים יכולים לבוא לידי פתרון וביטוי כאשר הילד משחזר מצבים אלו במשחק ואף מכתיב את הפתרון הרצוי לו. למשל מצב בו אסור לילד לעשות בלאגן בבית, הילד עשוי לשחזר קונפליקט זה במשחק, כאשר דמות הילד ממרה את פיה של דמות האם שאומרת לו לא לעשות בלאגן, ועושה בלאגן במשחק.

משחק מסוג זה הוא המאפשר לנו ללמוד על החוויות של הילד, על רגשותיו, על התייחסתו למשפחה, לחבריו ולסביבתו הקורבה.

משחק חוקים – גילאי גן בוגרים וגיל בי"ס

משחקים בהם יש חוקים ועל הילד לקבלם ולפעול על פיהם. למשל משחקי קופסא, או משחקי חצר דוגמת תופסת, מחבואים, משחקי כדור, קלאס וכיו"ב.

במשחקים מסוג אלו הילד לומד מיומנויות חברתיות מקובלות בעת משחקי חוקים, למשל ניצחון והפסד, עד כמה יתקבל כאשר ינסה לרמות? לשנות את הכללים? מה תהייה תגובתם של החברים למשחק? איך להתנהל בסיטאציות מסוג זה? וכיו"ב.

משחק ועולם הרגש

המשחק אצל ילדים הוא חשוב וקריטי להתפתחות רגשית. דרכו הם לומדים על העולם, מתפתחים, מבטאים את עולמם הפנימי והרגשי, לומדים ומתרגלים מצבים חברתיים והם עוסקים בו עד השלב בו הם מוכנים להניחו ולהתקדם לשלב הבא בחייהם (גיל ההתבגרות).

משחק מעניק לילד הזדמנויות מתמשכות לתרגול, הבעה, למידה ורכישת מיומנויות רגשיות מגוונות הדרושות לו בחייו הבוגרים.

המשחק מאפשר לילד לבטא עצמו, לשחזר מצבים המעסיקים או מטרידים אותו וליצור לעצמו מציאות מטיבה יותר. משחק מאפשר לילד לבטא רגשות שונים כמו חוסר אונים, תחושת חוסר הצלחה, כעס, תסכול, קושי וכיו"ב. משחק מאפשר לילדים לבטא רגשות שליליים וחיוביים ולפרוק מתח רגשי באמצעותו.

המשחק הוא מהותי להתפתחות הילד בכל תחומי החיים ומהווה חלק בלתי נפרד מחייו של הילד במובנים רבים. מבחינה רגשית, באמצעות משחק הילד מבטא את עולמו הרגשי והפנימי, את צרכיו, משאלות ליבו חלומותיו, את מה שטורד את מנוחתו ומתרחש בחייו. דרך משחק הילד מתגבר על קשיים, מעבד תכנים שונים, מתפתח ומתבגר.

המשחק הוא עולם ומלואו, הילד חי במשחק והוא יצור משחק. חשיבותו של המשחק רבה ואפשר ללמוד המון מצפייה בילד משחק: התכנים העולים במשחק, אופן המשחק, המשחק ההדדי (או שאינו הדדי במכוון), תקשור הצרכים, המזג בעת המשחק והרגשות השונים העולים מספקים לנו מידע רב והבנה לגבי הילד ועולמו.