חרדות ופחדים בקרב ילדים

חרדה היא תחושת פחד, אי נוחות או אי שקט, המתעוררת בעקבות סכנה או תחושה של איום, בין אם אמיתי או דמיוני.

זוהי תגובה פסיכולוגית טבעית המקבלת ביטוי פזיולוגי באמצעות התחושות העולות בגוף. ישנם מצבים בהם ילדים או מבוגרים חווים חרדה ללא קשר לסכנה ממשית. במאמר זה תוכלו לקרוא על התפתחותה של חרדה, סוגיה, איך מזהים חרדה והדרכים לטיפול.

קיומה של חרדה היא תגובה טבעית ונועדה להגן ולשמר את האדם. כאשר אדם ניצב מול סכנה יש לו 3 דרכי פעולה אינסטנקטיביות – לברוח, להילחם, או לקפוא. תגובות אלו הן תגובה של המערכת הפזיולוגית ומוכרות בספרות המקצועית כשלושת האפים (The 3F’s: Fight. Flight. Freeze)

ולכן, תגובת חרדה או פחד היא טבעית וטובה במקרים רבים, למשל אם חוצים את הכביש ופתאום שומעים חריקת בלמים, תחושת הפחד והחרדה המתעוררת מפעילה, בלי שנרגיש כלל, מערכת בגוף הנקראת מערכת העצבים הסימפתטית, זוהי מערכת גופנית אוטומטית שנכנסת לפעולה במצבי לחץ שכאלו.

אותה מערכת גורמת לנו להגיב במהרה, למשל לברוח מהמכונית (או לקפוא, במקרה הפחות טוב). אותה מערכת בדיוק תגרום לנו לפעול גם במצב בו אנחנו חווים התקפה גופנית, נפעל מיד, בלי השתהות או חשיבה, להגן על עצמנו ונתקוף חזרה.

לעומת מצבים מסוכנים אלו, ישנם אנשים וילדים החווים מצבי לחץ וחרדה גם כחלק משגרת היום יום שלהם ללא קשר לסכנות ממשיות. תחושות אלו יכולות לעלות בעת משחק עם חברים, בשיחה, אל מול חוויה חדשה וכיו"ב, ובמקרה כזה הן עשויות להפריע לאותו אדם או ילד בתפקוד היומיומי.

ישנם אנשים וילדים החווים מצבי לחץ וחרדה גם כחלק משגרת היום יום שלהם ללא קשר לסכנות ממשיות. תחושות אלו יכולות לעלות בעת משחק עם חברים, בשיחה, אל מול חוויה חדשה וכיו"ב, ובמקרה כזה הן עשויות להפריע לאותו אדם או ילד בתפקוד היומיומי.

חרדות טבעיות התפתחותיות בילדות

במהלך ההתפתחות ישנם פחדים נורמליים התואמים את שלב ההתפתחות של הילד, כמו למשל חרדת זרים המופיעה בגיל הינקות, או פחד מרעשים, תנועתיות מבהילה (גם כן בגילאי הינקות). פחד מבעלי חיים הוא גם כן טבעי בהתפתחות ועשוי להופיע, פחד משינה/פרידה ממהורה, פחד מחושך, ממים, ממפלצות (גילאי הגן) ועוד...

ישנם ילדים עם נטייה מולדת גבוהה יותר לחוות חרדה או פחד ותפקיד ההורה הוא ללוות את ילדו בהתמודדות והכרה עם רגשות אלו, לסייע להפחית אותם על ידי סיפוק תחושה של ביטחון בהורה כבסיס בטוח וביטחון עולם כמקום נעים ובטוח שאפשר וכדאי להתנסות בו.

מהם סוגי חרדה הקיימים ?

את תופעת החרדה אפשר לחלק למספר תחומים עיקריים:

חרדה חברתית, הבאה לידי ביטוי בביישנות קיצונית, וקושי במפגשים עם אנשים חדשים או אנשים שאינם קרובים אליהם הילד לא רגיל.

חרדה ספציפית סביב תחום מסויים (חרדה מכלבים או חיות, גובה, טיסות, מים, רעשים מסויימים).

חרדת פרידה (ילד המתקשה להיפרד מההורה ונצמד אליו, דאגה מוגזמת להורה כשהוא לא בקרבת הילד).

חרדה העולה כתגובה לאירוע טראומטי שחווה הילד (פגיעה מינית, תאונה, מחלה קשה, תקיפה).

הפרעת חרדה מוכללת (מאופיינת בדאגות גבוהה במספר תחומים כמו התחום החברתי, לימודים, מחלות, אסונות למיניהם).

הפרעה טורדנית כפייתית OCD (מאופיינת במחשבות טורדניות העולות וחוזרות וגוררות בעקבותיהן פעולות חזרתיות כמו שטיפת ידיים מרובה, בדיקה של כיבוי אורות או מכשירים חשמליים, ווידוא של נעילת הדלת פעמים מרובות, הקפדה על סדר וארגון בצורה קיצונית).

איך מתפתחת חרדה אצל ילדים ?

להתפתחות חרדה יש גם מרכיב גנטי תורשתי, כך שאם אחד ההורים או האחים סובל מחרדה, יש היתכנות שבני משפחה נוספים יסבלו מחרדה. מלבד הגורם הגנטי, מחקרים שנערכו גילו קשר בין הפרעות חרדה ומחסור בחומר כימי במוח הנקרא סרוטונין.

בנוסף לגורם התורשתי, ישנו הגורם הסביבתי, ילד החשוף להורה או בן משפחה המתמודד עם חרדה, רואה את תגובותיו ואת דרכי ההתמודדות של אותו בן משפחה, ועשוי לאמץ התנהגות דומה (למשל הורה שלא נוגע בשום דבר מחוץ לבית מחשש מחיידקים, או הורה שנמנע מדברים מסויימים בגלל חרדה והילד חשוף לדפוס התנהגות הימנעותי זה).

גורמים נוספים עשויים להיות קשורים בחוויות שליליות בילדות כגון הזנחה, התעללות, נטישה או פרידה מדמות התקשרות משמעותית (למשל הורה שנפטר חלילה, או הורה שנטש את המשפחה).

איך נזהה חרדה אצל ילדים ?

סימני חרדה אצל ילדים יכולים להיות מגוונים, בעלי אופי קוגנטיבי, גופני או רגשי.

תחושת מצוקה או חוסר אונים. תחושת פחד מוגזמת או משתקת, מחשבות אובססיביות הקשורות בדברים שליליים או דאגות לא פרופורציונאליות או שאינן תואמות גיל (למשל ילד שדואג שהוריו יחלו או שתתרחש תאונת דרכים וכיו"ב).

חוסר רצון להתנסות או להשתתף בפעילויות (כמו חוגים, מפגשים משפחתיים וכיו"ב), הימנעות מהליכה לבית הספר, או למפגשי חברים, חוסר רצון להיות לבד או לישון לבד, מחשבות טורדניות או פעולות חזרתיות (OCD).

תחושות גופניות כמו חוסר אוויר, דופק מואץ, כאבים (ראש, בטן, בחילות ומיחושים גופניים שונים). קשיים בשינה, חלומות טורדניים, קשיי ריכוז וזיכרון.

החלק של ההורה והסביבה בהתהוות פחדים וחרדות

לעיתים הורים או דמויות מטפלות אחרות, בלא משים, מעבירים מסר כי העולם הוא מקום מסוכן ולא בטוח. למשל, מזהירים פעמים רבות את הילד כי הוא עשוי ליפול, כי עליו להיזהר מחשש שיפצע (תיזהר זה מסוכן, זה גבוה אל תטפס אתה יכול ליפול, זהירות יש שם ילדים רצים/עם אופניים/משחקים כדורגל...)

יתכנו מצבים בהם הורים לא נותנים לילד להתנסות בחוויות ובדברים מסויימים מחשש שאולי משהו ישבר/יהרס/הילד לא יצליח/לא יעשה זאת באופן שההורה רוצה או מעדיף וכיו"ב (למשל לערוך את השולחן מחשש שישבור צלחת, למזוג לעצמו שתיה מחשש שישפוך, להתנסות בשימוש בסכין בהשגחה מחשש שיחתך, לקפל את הבגדים כי יקפל עקום, יתלה בגדים ליבוש בצורה לא יעילה וכו').

מסרים אלו שמועברים ללא כוונה, בונים אצל הילד תמונה של עולם לא בטוח. עולם שעשוי להיות מלא סכנות האורבות בכל פינה.

עולם בו לא סומכים עליו ולא מעודדים בו תחושת מסוגלות, גורמים לילד לפתח חוסר ביטחון בעצמו וביכולות שלו.

מה בידיו של ההורה לעשות ?

הורה שילדו פונה אליו בעת מצוקה, ירצה באופו טבעי לסייע לילד ולגונן עליו. חשוב לשים לב שאצל ילדים הסובלים מחרדה יש נטייה להימנע או לברוח ממצבים המעוררים חרדה ולכן חשוב מאד לשים לב לסוג התגובה שמספק ההורה.

האם אתם הורים המבטלים את המצוקה? אולי ילדכם מתמודד עם חרדה מדברים שעבורכם נראים טיפשיים או פעוטים (כמו ללכת למסיבת יומולדת של ילד מהגן/כיתה, או להיפרד מכם כשאתם עוזבים אותו), ולכן אתם מגיבים בצורה תובענית ודורשנית שלא תומכת בילדכם, בקושי ובמצוקה האמיתיים שהוא חווה. אולי אתם אומרים לילדכם שאין ממה לחשוש, שזה שום דבר ולא קרה כלום. אולי אפילו מתעקשים שיתמודד בעצמו, שולחים אותו חזרה אל מקום שעבורו מהווה שדה קרב, ללא יכולת לראות הקושי שלו ולהכיל את המצוקה ממנה הוא סובל.

האם אתם הורים מגוננים? שתומכים בילד מחבקים אותו, מרגיעים אותו וממשיכים לתמוך בהימנעות של ילדכם על מנת לצמצם את הסבל שלו.

האם אתם הורים מעודדים ותומכים? הרואים את המצוקה של ילדכם, מכילים אותו ואת סבלו, רואים את הקושי שלו, אך יחד עם זאת, מנסים לעזור לו להתמודד עם המצוקה. להתנסות ולא להימנע. למצוא דרך משותפת יחדיו בה ילדכם יוכל להצליח בסיטואציה אשר עוררה אצלו מצוקה או חרדה ולצלוח אותה בכל זאת בתמיכה של ההורה.

מתי תחושות החרדה הופכות למשהו שיש לטפל בו ?

כאשר ילד חווה חרדה ברמה גבוהה במיוחד המלווה במצוקה גדולה, או באופן המפריע לו לתפקוד יומיומי. למשל, כאשר ילד מעדיף להימנע על פני להתנסות ולפעול בעולם (ללכת לחוג, לפגוש חברים, להתנסות במתקן חדש בגינה, ללכת למסגרת וכו').

כאשר ילד לא מצליח להתמודד עם שינויים ומעברים בצורה טובה (למשל יציאה מסדר יום קבוע המעלה התנגדות ובכי סביב תחושת חוסר הביטחון המציפה את הילד, או פרידה מהורה בכל פעם שההורה צריך ללכת. או הסתגלות לגן המלווה בהמון בכי ומצוקה לאורך זמן רב ושאינה נרגעת או משתפרת לאורך כמה שבועות).

אבחון וטיפול

על מנת לבדוק אם ילדכם אכן סובל מחרדה, יש לפנות לאבחון פסיכולוגי אצל פסיכולוג המתמחה באבחונים בתחום זה.

לאחר מכן תוכלו להבין מהי רמת החרדה, מהם סוגי החרדה עימם מתמודד ילדכם ותוכלו להתחיל להבין מה היקף הקושי וכיצד ניתן לסייע לילדכם.

ישנן מספר דרכים לטפל בחרדה, טיפול רגשי, טיפול פסיכלוגי, טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT), לעיתים טיפול פסיכיאטרי ועוד.

ממולץ להבין מה היקף הבעיה, לפני שמתחילים טיפול, על מנת להתאים לילדכם את הטיפול המתאים ביותר מבין האפשרויות הקיימות המסייעות בהתמודדות עם חרדה.